אני לא סגור מה הייתה הכוונה של נועה קירל כשהיא שרה "פנומן, פנומן, פנומנל" אבל מה שבטוח זה, שאם היא התכוונה לייחודיות של כל אחד ואחת, אז היא תותחית-על-חלל.
ד"ר סמואל האנמן, בדומה לעמנואל קאנט, הקפיד לבחון לעומק את העניין הזה של "תופעה", של ה"פנומנון".
ד"ר האנמן מלמד שוב ושוב ושוב, שאין שום היתכנות שיש כאב או אירוע גופני, נפשי או מנטלי, שלא קשור לכל שאר הסימפטומים שהאדם חווה.
אין מצב.
והאנמן, לעולם לא מעלה טיעון, מבלי לנתח אותו מכל כיוון ולהסביר את הטיעון שלו (מזכיר קצת את הכתיבה של שפינוזה).
בקיצור, כל דבר מותנה במשהו אחר, בדבר אחר.
הכל קשור בכל. בהחלט.
האיש היה עילוי.