***להומאופתים***
לאחר השיעור הראשון בוובינר להומאופתים על האשלגנים (ינואר 21), ד"ר קולקרני ואני ניהלנו דיון על הנושא שעלה בשיעור בנוגע לKALI-IOD ורמדיס כלליות אחרות הרשומות כקרות וחמות.
שוחחנו על החיוניות של מדדי החום והקור במטופלים ועד כמה הכרחי להתחשב בהם.
העלנו את העניין של הפערים שיש בין המציאות ומהלך האירועים בפועל לבין התפיסות שלנו כבני אדם על כל המגרעות שלנו.
העליתי בפניו את הבעיה שיש לי עם "כיפופי נתונים" במקצועות הרפואה ובהומאופתיה, וציינתי שהיה לי קשה לקבל או להבין את המענה שלו לשאלה שנשאלה בנוגע לקור ולחום, למרות שהוא סייג בתשובה שלו בשיעור ש"על אף שזה נדיר שאתן KALI-IOD למטופל קר, זה עדיין יכול לקרות ב 1 מ 100 מקרים".
הדיון על חשיבות מדדי החום-קור בהתאמת רמדי למטופל הוא נושא שעולה לעיתים קרובות בין אנשי המקצוע
ולהבנתי, מעל לכל דבר אחר, העניין הזה קשור לתפיסת המשמעות של סימילימום ולמשמעות של טוטאליות המקרה.
העליתי באוזני ד"ר קולקרני כי הבעיה לדעתי, היא בגבול הדק שבין מה שאנחנו קוראים לו בהומאופתיה "אומנות" ובין מה שאנחנו תופסים כמדע. ברגע שאנחנו מאפשרים לעצמנו לתפוס קביעות סובייקטיביות שלנו כאמת, אז הדרך למטה הופכת מהירה מאד- טענתי-
ואז, מי יוכל לומר שפלוני או אלמוני טועים בזה שהם מאפשרים בשיקול דעתם לתת ARS למטופל חם, או, מי יוכל לטעון שלא אפשרי לרשום BELL למטופל שהפתולוגיות שלו הן כרוניות עמוקות ואיטיות ללא שום נטייה לגודש ומי יוכל לטעון שזו טעות לרשום OP למטופלת עירנית, חיונית, אופטימית עם התנהלות פתולוגית מהירה ללא זיקה האופיינית לאופיום בספרים, וכיוצ"ב.
אם אין לנו חוקים ואם אנחנו לא נישען (בביקורתיות) על הנתונים שנאספו, איפה אנחנו עומדים?
-ד"ר קולקרני הקשיב.
שאלתי אותו: אם אתה מאמין שהמונוגראם אוחז בתבניות פעולה אמיתיות שנצפו באדם/רמדי
ואם אתה מאמין בפרובינג ובנתונים של התצפיות הקליניות של גדולי המורים
ואם אתה מאמין שבטבע אין רנדומליות, אלא סיבה ומסובב, גורם ונגרם,
אם כל אלו אמיתיים, אז איך אתה יכול לומר (גם אם במקרה נדיר) שאפשר לרשום רמדי שהוכחה כחמה עד לוהטת למטופל קר?
-ד"ר קולקרני הקשיב.
המשכתי: אני מבין שמרשמים סימיליארים ברמה כזו או אחרת הם כורח המציאות אבל זו אמירה שחייבת להיאמר ולהיות מובהרת, לא?
אמרתי לו שלהבנתי חוק הדומים נאמן למה שאנחנו קוראים לו אמת אובייקטיבית או אמת קונבנציונלית. זאת אומרת, שזהו חוק טבע.
אם יש מטופל חי ונושם שהוא במהותו חם, אז הוא חם. זה נתון. זה הטבע של הקיום שלו.
אם יש רמדי שמראה קיום של חום, (והיא מייצגת את תהליך ההשפעה על הכוח החיוני ע"ב הממצאים שלנו) אז היא חמה- זה נתון.
-אז?
אז יש כאן בעיה אם לא ברור לנו מתי אנחנו יכולים לתת רמדי חמה לאדם קר ולהיפך.
הפתרון של הבעיה להבנתי, המשכתי בטיעונים שלי, הוא חזרה לבסיס ההבנה של טוטאליות המקרה.
זאת אומרת שאני חושב ש KALI-IOD היא רמדי חמה שכסימילימום מיועדת לאנשים חמים בלבד(!). KALI-IOD נמצאת על הקצה החם של "הציר" של חום וקור. כשאנחנו בוחנים את הרמדי, חום זה אחד מהמרכיבים של הטוטאליות של הרמדי.
סימפטומים רבים מרשימת הסימפטומים של KALI-IOD קשורים באופן ישיר לחום, נובעים ממנו או נוצרים ביחד איתו. קח את החום החוצה, וכל מהלך ההתנהלות משתנה, הגורמים והמקיימים של חלק מהסימפטומים ייעלמו איתו גם הם. ואז, זו לא תהיה KALI-IOD .
אז כמכלול סימפטומים זו רמדי חמה!
– ד"ר קולקרני המשיך להקשיב.
כך או כך, זה המצב ועלינו להיזהר מהשלכות הרצון שלנו לעשות אדפטציות. תפיסות המציאות שלנו וההבנות שלנו לא יכולות לשנות את מהות הדברים כמו שהם מתקיימים, ובמקרה שלנו: KALI-IOD היא רמדי חמה.
אם יש מטופל שעובר בחלק גדול מהתמונה של KALI-IOD אבל הוא קר, הוא לא KALI-IOD (!), הוא ליד. הוא מה שנקרא בDDS שלך (ד"ר קולקרני) "רמדי קרה של", כלומר הרמדי שהמטופל הזה יצרוך תהיה “CHILLY KALI-IOD”. זו תהייה רמדי שחלק מתבניות הפעולה מהמונוגראם בנוסף למיינד, יהיו תואמות ל KALI-IOD אבל כאמור, זו עדיין תהיה רמדי קרה (כי כך מתנהל האורגניזם של המטופל בפיקוח הכוח החיוני שלו). רמדי מאד מאד דומה אבל רמדי אחרת.
בקיצור אג'יט, להבנתי מטופל KALI-IOD חייב להיות חם.
ד"ר קולקרני הגיב: אני מסכים במאה אחוז עם הדברים, טידור. תזכיר לי להעלות את העניין החשוב הזה ואת ההסבר הזה בפני הקבוצה.
לסיכום:
בטבע אין רנדומליות! יש סדר, יש סיבה ומסובב, ואלו לרוב נעלמים מהעיניים שלנו (מה לעשות? אנחנו בני אדם)
ובדיוק בגלל זה אנחנו צריכים לזכור שכל סימפטום קשור לכל הסימפטומים האחרים. כולל החום או הקור של הפציינט.
מצד שני, הדיבייט המפורסם על מציאת הסימילימום עולה גם כאן. אין ספק שיש סימילימום לכל מקרה ואין ספק שלא ודאי שנמצא את הסימילימום בכל מקרה ומקרה.
כמובן שיש דרגות רבות של סימיליאריות והסימילימום הוא הקצה המושלם. עדיין, חשובה מכל היא הבנת הטוטאליות של המקרה ברגע נתון אחד, בהתאם לאופי המחלה הדומיננטי באותו הרגע: אקוטי, כרוני או מיאזמתי, הבנה המתייחסת לשינויים בדפוסי הפעולה של הכוח החיוני של הפציינט בהתאם למצבים אלו.
אבל, וזה חשוב שנזכור: הרמדי היא לא ייצור חי, היא בסה"כ אלגוריתם וקובץ סימפטומים רשומים.
ממה שגילינו בפרובינג על KALI-IOD ובתצפיות הקליניות ובניתוח האנרגיה של חומר האם, אנחנו מבינים שמבין הקאליס, היא מהרמדיס החמות ביותר. זה טבעו הפנימי ביותר של KALI-IOD.
יש לנו כאן שתי אפשרויות פעולה:
הראשונה לרשום רמדי בסימיליאריות גבוהה, מתוך הבנה שזהו לא תהליך מושלם ומתוך הבנה שבהכרח נצטרך לאחריה התערבות של הכנה מיאזמתית או מציאתו של הסימילימום המשלים (זה מה שאנחנו לומדים מהאורגנון). נכון שפעמים רבות אנחנו לא מחפשים את הסימילימום, אלא את הסימיליאריות הגבוהה וזה נעשה לרוב כי פשוט אין מוצא אחר. ונכון שלעיתים זה יעזור מאד לפציינט, אבל אנחנו צריכים לזכור כי זה לא יוביל אותו להחלמה המקסימלית האפשרית.
האפשרות השנייה היא לשבת ולחפור עד שייצא עשן ונמצא את הסימילימום אם קיים.
