****להומאופתים ולתלמידים להומאופתיה***
אחת השאלות הנשאלות ביותר בהן אנחנו נתקלים היא "האם אתה מלמד גם "הומאופתיה" מודרנית?" או "האם אתה מטפל גם ב"הומאופתיה" מודרנית?"
אסביר למי שאינו בקיא: "הומאופתיה מודרנית" או אפילו יש המכנים אותה "הומאופתיה צרפתית" היא שיטה של שימוש ביותר מהכנה הומאופתית אחת (רמדי/תרופה) ברגע אחד נתון, כלומר: לערבב רמדיס שונות בבקבוק אחד.
גוועלד.
תראו, ההומאופתיה בדמי, היא חלק ממה שמגדיר אותי יותר ממחצית חיי. מהרגע הראשון בו נתקלתי באורגנון ועד היום אני חוקר את ההומאופתיה על מנת להבין את התהליכים המתרחשים בגוף ובמיינד של האדם, ואני עושה את זה בעיקר דרך הניסיון שלי להתקרב להבנה של מה שהתרחש בתוך מוחו החד של מגלה ההומאופתיה ד"ר סמואל האנמן.
שאלות כאלו מזכירות לי עד כמה חשוב להסביר את מהות העקרונות ההומאופתים ועד כמה התגלית של ד"ר האנמן הולכת יד ביד לצד חוקים אוניברסלים, חוקי טבע בלתי ניתנים לסתירה כמו "חוק הדומים", "חוק טוטאליות הסימפטומים" וכמובן גם "חוק האינדיבידואליות".
אין הומאופתיה מודרנית. אין הומאופתיה צרפתית. אין שום הומאופתיה אחרת פרט לזו שפועלת על פי החוקים שמגדירים הומאופתיה. מבחינתי לומר "הומאופתיה מודרנית" זה אוקסימורון מוחלט, זה כמו לומר על משהו שהוא יבש רטוב, שהוא מעמיק ורדוד.
"עירובן של תרופות אחדות, אפילו אם השפעתה של תרופה יחידה על הגוף הייתה ידועה בדייקנות, החיבור במרשם אחד של מרכיבים אחדים כאלה…ומתן של אותה תערובת בלתי מובנת לחולה על מנת להציג השפעה רצוייה, ודאית מרפאת, היא שטות מעוררת סלידה בכל אדם חושב וחסר דעה קדומה".
ד"ר סמואל האנמן (המבוא לגרסה השישית של האורגנון)
אקח כמה שורות להסביר את הרעיון בתרשים זרימה פשוט:
המילה הומאופתיה מכילה בתוכה את המילה הומאו שהיא "דומה" ומכאן גם חוק הדומים.
המילים דומה ו"חוק הדומים" מתייחסות לראיית תמונת האדם השלם- עיקרון טוטאליות (כוליות) הסימפטומים ברגע אחד נתון.
עיקרון טוטאליות הסימפטומים נובע מההבנה שכל הסימפטומים נותנים תמונה אחת ויחידה שמייצגת את הפעולה הלא בריאה של הכח החיוני.
הפעולה הלא בריאה של הכוח החיוני וההבנה שיש תמונת סימפטומים אחת, שלמה ויחידה מובילה ישירות להבנה של חוק האינדיבידואליות(סעיף #82); הבנה שכל אדם מתקיים באופן ייחודי אך ורק לו, על שלל הסימפטומים שלו, שייחודיים אך ורק לו ושהם תלויים באופן בלתי נפרד זה בזה.
וההבנה שיש בכל רגע נתון תמונה אחת ושלמה, מובילה ישירות למסקנה של האנמן מסעיף 273 והוא "חוק המנה היחידה": "בשום מקרה של טיפול אין צורך, ולכן אסור (ההדגשה במקור) לתת לחולה יותר מחומר רפואי יחיד בעת ובעונה אחת... אסור בשום פנים ואופן בהומאופתיה, שהיא אומנות הריפוי הטבעית האחת האמיתית והפשוטה, לתת לחולה בו-זמנית (ההדגשה במקור) שני חומרים רפואיים השונים זה מזה.". יהיה לעזר גם לקרוא את הערה #159 של האנמן לסעיף ובה הוא מאריך בהסבר בנושא.
האנמן, כמו שאנחנו מכירים אותו, חשב על כל בעיה שנעלה בפניו ובסעיף #169 הוא פותר מצב בו התמונה לא תואמת לגמרי לרמדי אחת בלבד, אלא חלק מתמונת הסימפטומים תואם לרמדי אחת וחלקה האחר של התמונה מתאים לרמדי שנייה; האנמן נותן הוראות מפורשות איך לפתור את הבעיה ומכל מקום, לעולם לא מרשם המערב יותר מרמדי אחת.
עניין נוסף הוא הדיון הלוגי:
לא ניתן למצוא הגיון בטענה פרדוקסלית המציעה יישום שהוא הפוך לחלוטין מדרך האיסוף של הנתונים עליהם הוא נשען.
כל הכנה הומאופתית (רמדי/תרופה) מחזיקה באוסף סימפטומים ייחודי אך ורק לה! אוסף הסימפטומים הזה נבחן גם מעצם הקשר שבין הסימפטומים שברשימה וסדר ההופעה שלהם ברמדי או במטופל שהרמדי מתאימה לו.
רשימת הסימפטומים הזו הנאספת בתהליך הוכחת הרמדיס (הפרובינג סעיפים 105-145) וגם מאיסוף קליני רטרוספקטיבי (זה נושא למאמר בפני עצמו). רשימה זו נאספת בניסוי שנעשה על החומר הבודד!!! אילו נעשה ניסוי על החומר בשילוב חומרים אחרים הרי שלמעשה היה נעשה הניסוי על חומר אחר לחלוטין.
הדוגמה הנפוצה היא הרמדי Calcarea Sulphurica: ברור לנו לגמרי רמדי זו איננה שילוב אוספי הסימפטומים של הרמדי Calcarea ושל הרמדי Sulphur. הרמדי הזו היא רמדי אחרת הכוללת מעט מרשימה זו ומעט מהרשימה האחרת ובעיקר וחשוב מאד, סימפטומים חדשים שלא קיימים לא כאן ולא כאן! יש עשרות דוגמאות כאלו.
"בשום מקרה של טיפול, אין צורך, ולכן אסור לתת לחולה יותר מחומר רפואי יחיד בעת ובעונה אחת… אסור בשום פנים ואופן בהומאופתיה, שהיא אומנות הריפוי הטבעית האחת האמיתית והפשוטה, לתת לחולה בו-זמנית שני חומרים רפואיים השונים זה מזה."."
(סעיף #273, האורגנון)
התאוריה החדשה בעולם המדע היא התאוריה של האימרג'נס (Emergence Theory), הנבחנת הן כתאוריה של הביולוגיה, הן של הכימיה והן של הפיזיקה והיא מסבירה היטב כי חומרים נתונים מתנהגים באופן שונה בנסיבות שונות ובהרכבים שונים! זה מדהים. המדע מתקרב בצעדי ענק אל עבר התובנות של ד"ר האנמן שלנו.
שימוש באמצעים הומאופתים מרובים (רמדיס/תרופות) ברגע נתון אחד- מבטלים את החוק החשוב ביותר בהומאופתיה והוא "חוק טוטאליות הסימפטומים". הלא חוק זה מסביר באופן שלא ניתן לפרשנות שטוטאליות הסימפטומים (סעיפים 6,7,12,18,147,273 ושאר האורגנון) היא אחת ויחידה בכל רגע נתון אחד. האנמן מרביץ בנו תורה במבוא לאורגנון ושופט את אותה הסתכלות של "הרפואה הרגילה" (אלופתית) באומרו: "עירובן של תרופות אחדות, אפילו אם השפעתה של תרופה יחידה על הגוף הייתה ידועה בדייקנות, החיבור במרשם אחד של מרכיבים אחדים כאלה…ומתן של אותה תערובת בלתי מובנת לחולה על מנת להציג השפעה רצוייה, ודאית, מרפאת, היא שטות מעוררת סלידה בכל אדם חושב וחסר דעה קדומה".
טוב, כזה הוא ד"ר האנמן, חד, ברור וחריף.
יש עניין נוסף עליו עלינו לדון וגם הוא עולה בעימות מול אלו שמנסים לשבור את ההבנות הללו:
מתן מספר רמדיס שונות ברציפות בפרקי זמן קצרים יחסית, אפילו קצרים מאד, איננה דומה כלל למתן רמדיס מעורבבות בבקבוק אחד!
זהו מצב בו:
* ניתן גירוי (על ידי רמדי/הכנה הומאופתית)
* מתחיל תהליך בו משתנה תמונת הסימפטומים וברגע זה של שינוי נוצרה אפשרות או תמונה למתן מרשם אחר.
התנהלות זו במקרים אקוטיים היא התנהלות הגיונית וברורה ואין להשוותה לנושא עליו נכתב המאמר הזה. מצב זה הוא מהלך מחלה אקוטית סביר בהחלט ושכיח מאד. אל לנו להתבלבל בין שני הנושאים. כמובן שגם ביישום רציף שכזה תמך ד"ר האנמן (סעיפים #172 עד #184, סעיפים #231 ו-#232 והערת השוליים 127).
האנמן היה גאון יחיד בדורו, והוא מוביל אותנו גם היום עם כתביו המתודיים והלוגיים, צעד צעד לעבר היכולת לרפא.