טיפול הומאופתי בדלקת מפרקים שגרונית

דלקת מפרקים שיגרונית היא מחלה אוטואימונית הפוגעת בהדרגתיות במפרקים וגורמת לעיוותים בהם. במקרים רבים הפגיעה הרב מערכתית מתפשטת למערכות ואיברים נוספים כמו שרירים, קרום הלב, קרום הריאה, כלי דם, עור, בלוטות ועוד.
לעיתים קרובות חל בילבול מול דלקת פרקים כרונית שהיא גאוט או שיגדון, אבל שתי אלו מחלות שונות.
התסמינים שמתפתחים בחולים בדלקת מפרקים שיגרונית הם מגוונים מאד ובנוסף לתופעות המקומיות העיקריות מופיעים לרוב תסמינים כמו עייפות, חום לפרקים, תחושות של חוסר כוח או חשק, בעיות בעיניים וגם הישתנות ואי יציבות של סימפטומים.
הטיפול התרופתי השיגרתי לדלקת מפרקים שיגרונית הוא בעיקר תרופות מדכאות דלקת או תרופות החוסמות את פעולת הנוגדנים הפועלים נגד המערכת (לקריאה מורחבת אודות המחלה עצמה באתר של איגוד רופאי המשפחה).
יש סיבות רבות ומגוונות להתפתחות של המחלה אבל ההערכה ברפואה הקונבנציונלית היא שגורם גנטי הוא הגורם הישיר ב 60% מהמקרים. הבחינה ההומאופתית מכלילה את הגנטיקה כגורם כמעט בכל מחלה המוכרת לאנושות. גורמים נוספים המוכרים לנו היום הם עישון, והיסטוריה של צהבת, הדבקות ממשפחת ההרפסים ובעיקר מחלת הנשיקה (EBV). כמו בחלק רב מהמחלות האוטואימוניות, גם טראומות עבר נפשיות עלולות להוות קטליזטור וגורם משלהב למחלה.
כמו בכל טיפול הומאופתי, ההתייחסות בטיפול בחולי דלקת מפרקים שגרונית היא לאדם השלם. במקרה של מחלה כזו, ישנו חיזוק גם מהממצאים הקונבנציונלים להשפעות ההיסטוריות או הנסיבתיות להתפרצות, אבל בכל מקרה, בגלל שאנחנו מקשרים בין כל הסימפטומים של המטופל לכדי תמונה אחת שלמה, אנחנו תמיד לוקחים את אלו בחשבון.
בטיפול ההומאופתי הרצון הוא לאזן פעילות חולה, כלומר לאזן פעילות לא תקינה של המערכת (פתולוגיה). ההבנה היא שכל מחלה באשר היא, היא תולדה של פעולה לא מאוזנת. גם אם יש פקטורים חיצונים, הם לא הגורמים הישירים, אלא רק זרזים למצב חולה פנימי שלא התפרץ.
מערכות ההגנה והתפעול של גוף האדם ונפשו עובדות ללא הפסקה ונותנות מענה לאין ספור מצבים מחליאים לאורך כל החיים. החל ממכות קטנות, פרזיטים (פטריות, חיידקים, וירוסים) ועד למצבים נפשיים קשים. בסופו של יום אחוז עצום מאותם מקרים עוברים לנו מעבר לכתף מבלי שנדע בכלל את המהלכים המרתקים שמתרחשים מאחורי הקלעים.
כאשר ההתמודדות הזו לא מספקת, מתפתחת מה שאנחנו קוראים לו מחלה.
לכן, גם בטיפול בחולי דלקת מפרקים שיגרונית הטיפול הוא באדם ולא במחלה. תמיד בכל מצב, מחלה אוטואימונית היא תולדה של פעילות לא מאוזנת ומבולבלת של המערכת. הדרך היחידה לטפל בבעיה זו מהשורש היא דרך ויסות ואיזון הפעולה השגויה.
כל טיפול אחר, שלעיתים ללא ספק הוא מחוייב המציאות, הוא טיפול מדכא מערכת ומשכך כאבים.